<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך יונתן בר שילה</h1>
<h2>דף מב.</h2>
גרסינן באלו טריפות כרס הפנימית שניקבה. ובגמרא [נ' ע"א] אמר רב יהודה אמר רב העיד יונתן בן שילה ריש טבחיא דציפורי משמיה דרבי נתן איזהו כרס הפנימי זו סניא דיבי, פירש רש"י משום רבו, ובאלפא ביתא דרבי מכיר, סניא מאוס וכחוש הוא אפילו לזאבים. ובע"א שמע מקום שמנקבים הכרס ומוציאים את הפרש מקום שהרעי זב. והראשון נראה. עכ"ל רש"י. ורבנא נתן פירש בערך סן, סניא דיבי ששונאים אותו הזאבים [משום] דלא יכלי למיכל מיניה. פירוש אחר סניא כמו מסננת, דיבי לשון זיבה עד כאן הערוך. ממורי הרב ר' משה ב"ר מאיר דודי אחי אבא זל"ע שעל שם כך נקרא סניא דיבי, לפי שהוא מלא כל שעה בגללים לחים ורכים. וכשהזאב בא לאכול, אם ינקבו מיד קילוח הרעי מלכלכו. ועל כן שונא אותו מפני שהוא דק ונוח לנקב. תו גרסינן באלו טריפות [נ"ח ע"ב] העיד יונתן בן שילה ריש טבחיא דציפורי לפני רבי על שני בני מעיים היוצאים מן הבהמה כאחת שהיא טריפה וכנגדן בעוף כשירה. ובתוספתא דאלו טריפות [חולין פ"ג ה"א], איזהו כרס הפנימי העיד יונתן בן שילה ריש טבחיא דציפורי משום רבי נתן זו סניא דיבי. וכמה מקומות בתלמוד במקום רבי יונתן [כתוב] רבי נתן.
